מצוות התלויות בארץ

משנה: הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכתי של תקנת הפרוזבול, שמבטלת את השמטת החובות בשמיטה * באמצעות הפרוזבול המלווה מוסר את גביית החוב לידי בית הדין * הזמן שבו חלה שמיטת הכספים ומתי כותבים פרוזבול * טוב לכתוב פרוזבול גם על חסכונות וקרנות פנסיה, למרות שמעיקר הדין אינם נשמטים * לאיזה בית דין יש למסור את החוב * גם נשים חייבות בשמיטת כספים * האם יש צורך לזכות קרקע ללווה * המנהג להותיר הלוואה שתתקיים בה מצוות שמיטת כספים * נוסח שטר פרוזבול

מחלוקת אביי ורבא בהסבר דין שמיטת כספים מדרבנן בזמן הזה, תלויה במחלוקת האם שיעבודא מדאורייתא או לא. דיון בדברי החינוך.

*המחלוקת נגד היתר המכירה כביטוי של התנגדות לציונות ולחילוניות * התנגדות החזון איש להיתר וטענתו שהמכירה היא בגדר שליחות לדבר עבירה * טענת החזון איש פוגעת בכבוד החולקים עליו ומבטלת את דעתם כאילו אינה קיימת כלל * עיוותים בחיי הציבור החרדי בגלל פגיעתם הקשה של בעלי המחלוקת והקנאים, שגורמת לגדולי הרבנים לחשוש להביע את דעתם * הסוברים שאסור לאכול מפירות שגודלו על פי היתר המכירה מגבבים סברה על גבי סברה לחומרא, ופוגעים בכבודם של גדולי ישראל שהורו להיתר

התעוררות בעיית השמיטה בשנת תרמ"ט, לראשונה לאחר הגלות , המחלוקת על היתר המכירה בין גדולי הפוסקים באירופה ובארץ ישראל, והסתמכות רוב האיכרים על דעת המתירים , בין האוסרים היו מי ששינו את עמדתם כשנוכחו בגודל שעת הדחק , בדור השני למחלוקת הושפעה עמדת המתנגדים החריפים להיתר מהתנגדותם לתנועה הציונית ולהתרופפות שמירת הדת בקרב החלוצים והאיכרים ,ההתקפות וההשמצות של קנאי הדור נגד הרבנים המתירים ,מדוע ההיתר מזוהה עם הרב קוק, למרות שהונהג שנים רבות לפני שעלה לארץ